השבוע העברתי הרצאה
בפניי חדר מורים מאד מגוון ומיוחד. בתום ההרצאה ניגשה אליי מורה וטענה שמאד הרגזתי
אותה עם משפט שחזרתי עליו בנחישות מספר פעמים - "אתם מבזבזים זמן על הקניית
ידע במהלך השיעור...". לאחר מכן היא ציינה ש"אם לא נקנה ידע בשיעור אז
מה נעשה עם התלמידים?"
אני מאד מעריך את
המורה הזאת. התשובה לשאלתה אינה פשוטה כלל. במשך שנים הורגלנו שתפקידו של המורה
בשיעור הוא להקנות ידע (כי הידע נמצא אצלו). היום הידע נמצא (גם) ברשת. הוא רב מאד
ומגוון מאד, הוא מתאים לכל תלמיד ולכל מורה, לכל סגנון למידה ולכל סגנון הוראה. אז
למה להמשיך ולבזבז זמן על הקניית ידע בשיעור?
בואו ננסה אחרת. צפו בסרטון המצורף (דקה וחצי בסה"כ). אתם כמובן מוזמנים לצפות בכל שעה שתחפצו, בכל מקום
שנוח לכם ועם כל מכשיר שזמין לכם. עכשיו, אתם חזרה בכיתה. התלמידים כבר יודעים
ומכירים את שלושת צבעי היסוד ואת השילובים ביניהם. מה אפשר לעשות? לצאת החוצה
ולראות צבעים "חיים", לעשות ניסויים בצבע בכיתה, לשחק משחק שמתרגל את
כלל השילובים ביניהם, לתרגל עם אלו שלא תפסו את הרעיון, לאפשר לאלו שכן תפסו את
הרעיון להתקדם לשלב הבא ואולי אפילו לשיר עם כל הכיתה את השיר. אני בטוח שיש עוד כמה
אפשרויות, אשמח לשמוע עליהן.
תהנו!
פיני, אתה מתכוון ל'כיתה הפוכה', אבל האם לא הזמן לשאול האם הקניית ידע היא יעודו העיקרי והחשוב ביותר של בית הספר?
השבמחקחנן
חנן, "כיתה הפוכה" זה שיקוף מצוין להבנה שהידע נמצא שם בחוץ ולכן אין סיבה שמורה ישקיע מאמץ וזמן בדברים שכבר ישנם. מכאן, אני בהחלט מסכים, שעלינו לשאול מה תפקידו של המורה בכיתה ומה תפקיד בית ספר כיום? (במאמר מוסגר, אין לי ספק שלהקנות ידע, ככל הנראה, זה כבר לא).
מחקמקווה שתמצא בזה עיניין
השבמחקhttps://www.facebook.com/Padguru
פנחס, קצת באיחור, אבל תתחדש על הבלוג.
השבמחקאני תמיד אשמח לשמוע עוד.
בקשר לנושא עצמו - מסכים ולא מסכים (או אולי סתם מתעקש על ענייני ניסוח).
זה נכון שזמינות הידע משנה משמעותית את המקום של הקניית ידע בכתה, אבל בעיני זה לא אומר שזה מייתר אותו.
כמו שאמרת, ידע הוא לא דבר סטטי שנמצא אצל המורה ושניתן לתרגם לערך בויקיפדיה או סרט. מורה טוב מנסה (ולפעמים אפילו מצליח) ליצור בכתה חווית לימוד ייחודית שחורגת מהעברה של ידע סגור וידוע מראש.
לדעתי אפשר לנסות לחקור את הקשר בין הצבעים השונים ביחד ולהגיע לאיזשהו הבנה של הקשר ביניהם שתהיה אולי ואריאציה על מה שמוצג בסרט, אבל יותר משמעותית.
גידי יקר, גם המורה וגם הידע אינם מיותרים. השאלה מהם היחסים שבין המורה לידע הקיים "בחוץ" ומהם, כפי שאמרת, הווריאציות השונות שהמורה עושה עם הידע שנרכש.
מחקלצערי הרב, מורים רבים מדי משקיעים זמן יקר בהקניית הידע בזמן השיעור במקום לקיים חשיבה ולמידה משמעותית על ידע שניתן לרכוש מחוץ לכתלי בית הספר ומעבר לזמן השיעור.
תודה על הברכות.
מזל טוב על הבלוג!! הוא יעניין את כולנו!
השבמחקסוף המאה הקודמת לוותה במהפכת ידע, התגלות האינטרנט וזמינות הידע בכל נושא ועניין, כך שהידע כבר קיים וגודל כל שעה. התפתחות רשת הקשר והמידע גורמת לאימפקט שמשנה וישנה את כל חיינו מהקצה לקצה, והדבר שקשור לכולנו, הוא הצורך בהתאמה שלנו לקצב החדש וזה אומר ללמוד איך ללמוד! כן, הלימוד הערכאי הישן אינו רלבנטי יותר. לא סתם התלמידים אינם מוצאים עניין בשיעורים ומהרגע שניכנסו לכיתה מחכים לצלצול, פשוט - הם לא משקרים או רעים, יש להם צרכים חדשים, שקשורים לחיי המאה ה-21. כל מורה חייב להיות היום מורה דרך: שזה אומר לעזור להכין את ילדינו לחיי המאה ה-21, בעולם מאיץ, משתנה, לא צפוי, עם שינויים גיאו-פוליטיים, עסקיים וכלכלה עולמית לא יציבה. זה אומר שהמורה חייב לתת לילד כלים שיעזרו לו לפתח: חשיבה חדשה, שונה, הפוכה, יצירתיות, חדשנות, עבודת צוות ושתוף פעולה וכל זה דרך חוק יסוד משרד החינוך - לחנך להיות אדם שאוהב את ארצו, לאהבת אדם... זה בבסיס חיינו! אז איך אנו כמחנכים ומורים מהווים השראה לצרכים החדשים האילו..??
גיל תודה.
מחקכל מילה מיותרת!
כמובן שהתכוונתי לכל מילה נוספת מיותרת
מחק:-)
השבמחק